|
כאשר הייתי שם
כאשר הייתי שָׁם
על הֶהָרִים –
הייתי אנוֹכי לבדי
וּדמותו שלוֹ, של הנסיך, לנגד עיני,
והוא עוֹמד שָׁם
על שיני הֶהָרִים, וּצעיפוֹ מִתְבַּדֵּר,
ראשוֹ מוּטה לַצַּד, כדרכוֹ,
והרהוריו - לא אֶל הֶהָרִים
היפים מִנְּשׂוֹא הם מְכֻוָּנִים,
אלא אֶל מקוֹמוֹ-הוּא בכוֹכבנוּ.
והוּא גוֹמע אֶרֶץ
ללא צֵידָה וּללא מַפָּה,
מכוחַ הרהוריו וְכִוּוּן רצוֹנוֹ
הוּא הוֹלך,
והוּא תמיד מַגִּיעַ.
(1.6.1987)
|