עם תום ההצגה
מתקבצים הֵמָּה אחד
לאחד,
לאסוף רשמים,
צהוּבּים וּקמוּטים
כעלי שלכת של סתיו אחרון, נוּגֶה.

תום ההצגה?
שזורים הֵמָּה האחד-לאחד,
וְעֵינָם לא נחה
על עוֹטֶה-המסכה,
שֶׁכֵּן עדיין לא תמה ההצגה, וְהֵמָּה –
לאסוף רשמים,
טמוּנֵי-אלבום שטוח וקמוּט
על-אף שלכת של סתיו אחרון, נוּגֶה.

(1988, בן שמונה-עשרה)