הֵי

הֵי,
כבר הייתי מאוּשר, בּאמת,
קטן, זוֹרֵחַ, פְּעוּר-עֵינַיִם, מַבִּיט, קשוּב, ממשׁשׁ, מֵרִיחַ, טוֹעם,
כבר הייתי בן, חמוּד וְאָהוּב,
וְאָח, וּבוֹדד, וְאוֹהב, וּפגוּע, וְשַׁיָּךְ, ולא כּל-כּך.

הֵי, כבר הייתי תְּנַסֶּה, וּמוּכרחים
ואף-מילה, וּתְדַבֵּר...

הֵי, הייתי גם במשהו אחר.
בְּלימודים, בִּנְדוּדִים,
הוֹפך וחוֹזר וּמתרכז וּמתפזר.

והייתי לוֹחם והייתי פּחדן
והלכתי לאיבוּד בְּיַחַד וּלְחוּד,
והתבוננתי בַּמַּרְאוֹת שבאוּלמוֹת הַקֶּרַח,
ופגשתי בִּדְרָקוֹן הָאֵשׁ המוּזהב,
והייתי מְאַהֵב, והייתי מאוֹהב
ומצאתי דרכים גם בּחוֹשך, ואיבדתי אוֹתן גם באוֹר,
והייתי מִלְּפָנַי והייתי מאחוֹר
וּבְרוֹם ההר ובתחתית הבּוֹר,
ולבשתי לבן ועטיתי שחוֹר,
וְשַׁטְתִּי בְּזָהָב פשוּט, נקי, טהוֹר,
ונפלתי וקמתי פעמים אין-ספוֹר.

הֵי, הייתי עוד הרבּה דברים.
מעטפוֹת וכישוּרים
והבטחות ודיבוּרים.
וגם שיחוֹת עם ההוֹרים,
ושמעתי תשובות ושאלתי שאלוֹת
ורציתי לחדוֹל, ורציתי לִהְיוֹת.

ועכשיו אחרי כל-כך הרבה דברים ועוֹד...
אני מקיש בַּקוּפסה