את נפשי אני מרדף
שורות שכתב בטיול לאפריקה, בזמן נסיעה ברכבת עם נטע.

לא את פסגתו של הר-נִשָּׂא,
לא את אוֹפק שׂדה נִרְחָב,
לא עננים מְרַחֲפִים,
לא תחתיתו הַהוֹמִיָּה של ים,
לא אהבה זכּה,
לא את כּאבם של זִכרוֹנוֹת.